חדר השינה הסובייטי: היכן שהצורך פגש את ההמצאה
18
Dec
חדר השינה הסובייטי: היכן שהצורך פגש את ההמצאה
דצמבר 18, 2024
צעצועי מין בעידן הסובייטי: הצצה לנושא עם טאבו
בברית המועצות, ארץ הידועה בשליטתה הקפדנית על חירויות אישיות ושיח ציבורי, נושא המין היה עטוף לא פעם בסודיות ובמבוכה. עם זאת, מתחת לפורניר הסוציאליסטי של הדירות, התקיימה תמונה מורכבת יותר של חיי המין, כולל שימוש והפצה של צעצועי מין. מאמר זה בוחן את העולם החשאי של צעצועי מין בתקופת ברית המועצות, בוחן כיצד פריטים אלו נוצרו, זמינותם וההקשר התרבותי סביב השימוש בהם.
הגישה של ברית המועצות למיניות
המדינה הסובייטית, מראשיתה, שאפה לשלוט בהיבטים רבים של החיים האישיים, כולל המיניות, כדי ליישר קו עם האמונות האידיאולוגיות שלה. לאחר המהפכה הבולשביקית ב-1917, הייתה בתחילה תקופה קצרה של שחרור מיני, שבה חוקי נישואין, גירושין והפלות עברו ליברליות. עם זאת, תחת סטאלין, המדינה החלה להדק את אחיזתה בחירויות האישיות, תוך קידום אתוס שמרני הדוגל בערכי המשפחה המסורתיים. החינוך המיני היה מינימלי, והדיון הציבורי על מין צונזר מאוד או לא היה קיים.
למרות זאת, טבע האדם ניצח, ופעילויות מיניות, כולל הצורך בעזרים מיניים, לא נעלמו. הנושא של צעצועי מין, אפוא, נשאר במידה רבה היבט בלתי ידוע של החיים הסובייטים, הקיים בכלכלה צללית או בהמצאה ביתית.
הזמינות של צעצועי מין
רשמית, צעצועי מין לא יוצרו או נמכרו בברית המועצות. עמדת המדינה הייתה שדברים כאלה מיותרים בחברה שבה סיפוק מיני נפגש כביכול באמצעות יחסי אישות בלבד. עם זאת, זה לא אומר שהם נעדרו לחלוטין.
פתרונות מאולתרים וגאוניים
אזרחים סובייטים, הידועים בתושייתם, אילתרו לעתים קרובות. פריטים כמו "מכשירי עיסוי לגוון שרירי ומרץ" הנמכרים בבתי מרקחת יכולים לשרת מטרות כפולות. התקנים אלה, עם ראשי הגומי הניתנים להחלפה, לרוב ורודים, שימשו בעדינות כוויברטורים על ידי יודעי דבר. אופי השימוש הכפול של מוצרים אלה איפשר למכור אותם מבלי להכיר ישירות בתועלת המינית שלהם, ובכך להימנע מעימות ישיר עם הצנזורה הממלכתית.
קונדומים: יותר מאמצעי מניעה בלבד
קונדומים, הידועים במילים פשוטות כ"מוצר גומי מס' 2", היו פן נוסף בכלכלה המינית החשאית הזו. המיועדים רשמית לאמצעי מניעה, השימושים בהם נמשכו הרבה מעבר. הם היו מעשיים עבור מטיילים, גיאולוגים ודייגים כמיכלים עמידים למים לפריטים שונים כמו דגימות אדמה או גפרורים. בנוסף, הם שימשו בפעילויות משחקיות של ילדים, והדגישו את נוכחותם בכל מקום בחיי היומיום. עם זאת, הזמינות שלהם לא פירושה שהם היו באיכות גבוהה; הקונדומים הסובייטיים היו עבים, לא משומנים, ולעתים קרובות מכוסים באבקת טלק, מה שלא היה מועיל לנוחות או הנאה.
השלכות תרבותיות וחברתיות
קיומם של צעצועי מין בחברה הסובייטית, למרות המחתרת, מדבר רבות על החוסן האנושי והצורך האוניברסלי בהגשמה מינית. הוא גם שופך אור על הדיכוטומיה בין אידיאולוגיה רשמית של המדינה לבין המציאות הפרטית:
-
פרטיות וסודיות : השימוש באביזרי מין היה עניין פרטי, שנשמר לעתים קרובות בסוד בשל הסטיגמה החברתית. סודיות זו הייתה חלק מתרבות רחבה יותר שבה החיים האישיים הוסתרו מביקורת ציבורית.
-
חדשנות בדיכוי : גישתה של ברית המועצות לצעצועי מין היא מחקר על דיכוי המיניות האנושית באמצעות השמטה ולא איסור ישיר. בכך שהמדינה לא הכירה בקיומם של עזרים מיניים, קיוותה המדינה לשלוט או לפחות לא לעודד התנהגויות מיניות שנראתה בלתי הולמות.
-
דינמיקה מגדרית : היעדר דיון פתוח על צעצועי מין בחברה הסובייטית עשוי להשפיע באופן לא פרופורציונלי על נשים, שלעתים קרובות נשאו את נטל הדיכוי המיני. ללא גישה לאמצעים לגיטימיים של חינוך מיני או עזרים, לנשים היו פחות הזדמנויות לחקור או לבטא את המיניות שלהן מחוץ לנורמות המוסמכות על ידי המדינה.
עדויות אנקדוטיות והשתקפויות תרבותיות
הרבה ממה שאנחנו יודעים על מוצרי סקס בעידן הסובייטי מגיע מעדויות אנקדוטיות, סיפורים אישיים ואזכור הומוריסטי או סרקסטי מדי פעם בספרות או בתקשורת. לדוגמה, סיפורים על קונדומים המשמשים למטרות לא מיניות או רכישה שקטה של "מכשירי עיסוי" ממחישים תרבות שבה סקס היה נוכח בכל מקום ובלתי נראה.
-
ספרות ואמנות : המחסור בהתייחסויות ישירות למוצר מסוג ויברטור בספרות או באמנות הסובייטית מדגיש עוד יותר את מעמדם הטאבו. כשהם כן הופיעו, זה היה לעתים קרובות באמצעות סאטירה או מטאפורה.
-
הרהורים פוסט-סובייטיים : לאחר פירוק ברית המועצות, חל שינוי תרבותי משמעותי. בשנות ה-90 נרשמה התפוצצות של השפעה מערבית, כולל דיון פתוח יותר במיניות, שכלל את השוק המתפתח של צעצועי מין. תקופה זו של פתיחות סיפקה תובנות כיצד אזרחים מתקופת ברית המועצות ניהלו ביטוי מיני בסביבה מוגבלת.
מַסְקָנָה
הנרטיב של צעצועי מין בברית המועצות הוא סמל למצב האנושי הרחב יותר תחת משטרי דיכוי. הוא מדגיש את הדחף האנושי האוניברסלי לביטוי מיני ואת הדרכים היצירתיות, לעתים קרובות הומוריסטיות, שאנשים מוצאים כדי לעקוף את הצנזורה והנורמות החברתיות. בעוד שהמדינה כיוונה לתרבות מינית מבוקרת, כמעט פוריטנית, המציאות הייתה הרבה יותר ניואנסית, כשצעצועי מין מילאו תפקיד סמוי בחייהם האישיים של סובייטים רבים.
חקר זה לתוך צעצועי מין מתקופת ברית המועצות לא רק חושף היבט נסתר של חיי היומיום הסובייטיים, אלא גם משקף כיצד חברות מנווטות את המתח בין רצונות פרטיים למוסר ציבורי. ניתן לראות את המורשת של תקופה זו בעמדות הליברליות הרבה יותר של העידן הפוסט-סובייטי כלפי מין ומיניות, שבה ההיבטים המחתרתיים של התרבות המינית הם כיום, במידה מסוימת, חלק מהשיח המרכזי. עם זאת, הסיפורים מהעבר הסובייטי משמשים תזכורת לאופן שבו שליטה תרבותית יכולה להוביל מבלי משים ליצירתיות, חוסן ואפילו חתרנות בתחומי החיים האינטימיים ביותר.
מיה גולד מתגוררת בתל אביב וכותבת בענייני זוגיות ויחסים. שמחה לענות לכל שאלה גם כשאין לה תשובה...
